מתוך קטגורייה: פגיעה בעבודה

נקדים אחרית דברים לראשית ונאמר כי, מאמר זה אינו בא ליתן המענה לשאלות ונסיבות בהן תיבחן ההכרה בפגיעה בעבודה כמו גם על הזכויות העולות ממנה, אלא להביא את ההסתכלות המקפת אל תוך ענף נפגעי העבודה, כפתח למדור 'פגיעה בעבודה'.

מבוא

ענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי, הינו מבין הענפים המשמעותיים והנרחבים ביותר הנותן השפעתו הניכרת ביותר בראי העובד, לכל תקופת חייו. ולפיכך, מיצוי זכויות נפגעי עבודה על גוון היבטם, מורכבים בהתאמה.

ענף נפגעי עבודה, הגם כי הינו תחום עצמאי בתוך דיני הביטוח הלאומי, מוצא עצמו במישרין מעורב בתחומים משמעותיים מקבילים כגון בתוך ענף הנכות הכללית על תתי ענפיו (ניידות, שירותים מיוחדים, שיקום וכיוב'). ומבלי לגרוע, מוצא עצמו ענף נפגעי העבודה, מעורב בעקיפין בדינים אחרים כדוגמת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, דיני הנזיקין הכלליים (בכללם נזקי גוף ורשלנות רפואית) וכמובן מוצא מעורבותו בתוך דיני העבודה על מבחני יחסי העובד מעביד ומבחני ההכנסה.

פגיעה בעבודה, הינו ענף הביטוח הפורס את כיסויו הסוציאלי הרחב ביותר, שאותו יכול מבוטח לבקש לעצמו, בין אם הזה בתוך חוק הביטוח הלאומי או בחוק הבריאות הממלכתי. ובכלל הכיסויים הניתנים עקב פגיעה, ניתן למנות:

• טיפול רפואי – מימון טיפול רפואי מקיף לנפגע בקשר לאיבר הנפגע, החל מעת אירוע הפגיעה ובתנאים מסויימים עד לסוף ימיו של הנפגע. היקפו של הטיפול הרפואי כאמור, אינו כפוף לסל הבריאות ובתכולתו, כיסוי טיפולי שיניים מקיף לרבות כיסוי פרוטטי, אביזרים כגון פרוטזות וכלה בתגמול בגין אובדן זמן\הכנסה בגין הטיפול הרפואי.
• גמולים - גמולים בגין אירוע הפגיעה בעבודה החל מדמי פגיעה זמניים- בגין אובדן ימי אי-הכושר לעבוד הסמוכים למועד האירוע. ועד למענק נכות מעבודה או קצבת נכות מהעבודה - מענק או קצבה חודשית, כתלות באחוז הנכות הצמיתה שתיקבע לנפגע בוועדה הרפואית.
• גמלה מיוחדת או מענק מיוחד - שאלו יינתנו לנפגע שלגביו קבעה וועדה רפואית אחוז נכות גבוה. תגמול זה יינתן בין אם לצורכי התאמת רכב או התאמתה של דירת מגורים קיימת, או כל צורך בר קיימא להתאמת סביבת חייו של נפגע עבודה, לצרכיו העולים עקב נכותו.
• שיקום מקצועי לנפגע עבודה - הכולל בין היתר מימון הכשרה מקצועית ודמי מחייה בתקופה זו.
• תלויים - גמלאות תלויים בנפגעי עבודה הכוללים בין היתר אף שיקום מקצועי לתלויי הנפגע.

פגיעה בעבודה – הסתכלות כוללת

פגיעה בעבודה עפ"י הגדרתה שבחוק, יכולה שתהא אחת משתיים: תאונת עבודה, שזו תיחשב באם אירעה תוך כדי ועקב העבודה והינה בעלת מאפיינים תאונתיים (הניתנים לביטוי ע"י הצבעה ממוקדת לזמן ומקום התרחשותה) או לחילופין, יכולה ותיחשב פגיעה בעבודה באם זו הייתה מחלת מקצוע (עפ"י טבלה סגורה) שהתפתחה לכדי פגיעה ממשית, עקב עבודת העובד אצל מעבידו.

בין לבין, יכולה ותימצא עין מחלת מקצוע, שאינה מוגדרת בטבלת מחלות המקצוע שבחוק - שתולדתה מרצף ארוך, תכוף ומתמשך של פגיעות זעירות ונקודתיות, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר ובסופן יצרו פגיעה מוחשית הנראית לעין ולבחינה ממשית – וזו הוגדרה בלשונה של הפסיקה, פגיעה בעבודה עפ"י תורת המיקרוטראומה.

כך אם כן, עובד נפגע במהלך ועקב עבודתו, זכאותו ברורה. פשוט למדי, עד כי לא נדרש כל המשך לנדון. ובכל זאת ננסה לפרוט את מורכבות ענף נפגעי העבודה, שלא בכדי (ולא תמיד בצדק) חלק לא מבוטל מתביעות להכרה בפגיעה בעבודה, נדחות אצל המוסד לביטוח לאומי.

אימתי ייחשב עובד ככזה ומיהו בכלל מעביד?

אם קודם ציינו את הברור מאליו, כי פגיעת עובד במהלך עבודה אצל מעבידו תיחשב כפגיעה בעבודה, לא תמיד פני המציאות תתאים עצמה למאפיינים פשטניים אלו. ונעלה מספר שאלות כלליות - ברות מציאות, שתשובה אינטואיטיבית אליהן, תהא לשלילה. אך לא בהכרח.

• האם אדם שהיה בדרכו להסדרת תפקידו המיועד במקום עבודה חדש, ייחשב כעובד לעניין פגיעה בעבודה, על אף שאינו עובד רשמי אצל המעביד?
• האם עובד שפוטר בפועל וחזר למקום עבודתו להסדרת ענייניו הכספיים לאחר פיטוריו, ייחשב אף הוא כעובד לעניין פגיעה בעבודה, על אף כי פוטר בפועל?
• האם מורה פרטי עצמאי המגיע אחת לשבוע לביתנו ליתן שיעורים לילד, ייחשב כעובד שכיר (המועסק על ידנו) או כעובד עצמאי, לעניין פגיעה בעבודה?

ויש כהנה שאלות, שאף כי אינטואיטיבית, תהא התשובה להן שלילית, המציאות המשפטית, אינה חדה ומובחנת, שכן, נתונה היא לבחינה יחסי עובד-מעביד עפ"י נסיבות המקרה הפרטני בתוך דיני הביטוח הלאומי.

כך הוא הדבר באשר לגבולות עיסוקו\עבודתו של עובד אצל מעבידו וכיצד ייחשבו גדרי עבודתו של העובד אצל מעבידו.

האם עבודתו של עובד אצל מעבידו, לעניין הפגיעה בעבודה, מתחילה מעת הגיע העובד אל מקום העבודה או קודם לכך? ואם קודם לכך, מהם הסייגים בהם תוכר פגיעה בעבודה, שאירעה עוד טרם (או לאחר) שהחל העובד את עבודתו אצל מעבידו.

גמולים בגין פגיעה בעבודה

ככללו של דבר, דמי פגיעה או קצבת נכות מעבודה אמורים להתחשב עפ"י ממוצע שכרו של העובד, בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. ושוב, המדובר בנוסחה פשטנית למדיי, ממנה נשאלת השאלה, האם יש לעמוד על המשכה?

לצורך מענה על שאלה זו, נעלה אנו כמה שאלות נוספות בצידנו:

• מה יהא המצב כאשר יהיה המדובר בעובד חדש שנפגע ביום הראשון לעבודתו ולא עבד כלל קודם לכן, מה ייחשב שכרו הממוצע בשלושת החודשים, קודם לפגיעה?
• מה יהא על עובד ששכרו בשלושת החודשים הקודמים לפגיעה בעבודה, היה נמוך משמעותית (עקב מחלה או היעדרות ממושכת) משכרו המונהג אצלו בעת שגרה, כיצד ייקבע בסיס שכרו?
• נפגע העובד בשתי מקומות עבודה, כיצד יתחשב שכרו הקובע לצורכי גמולי נפגעי עבודה?

בתוך שאלות אלו, ביקשנו להראות כי נוסחת החישוב הפשטנית לכאורה, מייצגת את שגרת המקרים כפי שביקשו לקבוע כעיקרון בלבד. אך לא כך היא מציאות העבודה, הקובעת בעבורנו דרישות התעמקות ועמידה על זכויות, באופן מורכב קצת יותר.

במדור הפגיעה בעבודה, ניסינו להעמיד על מענה, מיני תסריטים היכולים ויאפיינו מי מאיתנו, עפ"י מבחן הפסיקה בביה"ד לעבודה ו\או עפ"י הפרקטיקה המונהגת אצל המוסד לביטוח לאומי.

נכות מעבודה

הנכות מעבודה הינה, תורה בפני עצמה המגלמת אל תוכה דרישה של ידע בענף משפט ורפואה, כמו גם במרחב החיקוקים והתקנות העומדות לעזר נפגע עבודה.

בין הזכויות העומדות בכח לנפגע עבודה ככל שאלו נקשרות לנכות מעבודה, ניתן למנות את העיקרים הבאים:

• נכה נזקק - גמלה חודשית זמנית לנכה שאין יכולתו לחזור לעבודתו ולגביו לא קבעה הוועדה הרפואית נכות קבועה.
• מענק חד פעמי – למי שבעבורו קבעה הוועדה הרפואית נכות קבועה של 9%-19%.
• קצבה חודשית – למי שבעבורו קבעה הוועדה הרפואית נכות קבועה של 20% ויותר.
• הגדלת הנכות הקבועה שקבעה הוועדה הרפואית, שלא עפ"י מבחנים רפואיים, אלא עפ"י מבחנים של מסוגלות לעבודה.

בתוך כך יצויין כי, הוראות חוק הביטוח הלאומי, אשר נתנו בעבור המבוטחים את היקף הכיסוי בעת הפגיעה בעבודה, ברבות השנים שונו לרעת המבוטחים מתוך שיקולים שרובם הוא כספי – כמובן שהוצגו עילות אחרות להצדקה... מכך חשובה ביתר שאת, דרישת מיצוי הזכויות שכבר נותרו לנפגע עבודה. בין עיקרי השינויים ניתן למנות:

• דמי פגיעה – בעבר תקופת דמי הפגיעה עמדה על 26 שבועות למול ההווה – תקופה בת 13 שבועות.
• זכאות למענק נכות – בעבר מענק נכות מעבודה לאלו שאינם זכאים לקצבה חודשית, הייתה מתקבלת, בעת והייתה נקבעת לנפגע נכות קבועה של 5%. כיום, רף הנכות הקבועה למענק הועלה ל- 9%.
• שיעור מענק נכות – מענק הנכות מחושב עפ"י מכפלת דרגת הנכות הרפואית, בבסיס שכרו הקובע של הנפגע (לצורכי פ"ע) ותוצאה זו תוכפל ב- 70. אם לא די היה בהעלאת רף הנכות כאמור לעיל, הרי שמצאו לנכון להקטין את שיעור המענק ממכפלת 70 כאמור ל- 43.

ההתנהלות הנדרשת למיצוי הזכויות לנפגע עבודה באשר עניינם נכות מעבודה, לרוב מתבצעת למול הוועדה הרפואית ו\או למול וועדת "הרשות" (וועדה סטטוטורית פנימית של המוסד לביטוח הלאומי). וכל דרישת מיצוי זכויות למולם, נדרשת בראשית כי תגיע מתוך ידיעה על כללי הדין החלים בהם, ומהם גבולות הזכויות המוקנות בדין, עליהן יש לעמוד ביתר התוקף.

השקה לדינים אחרים

משפט העבודה - כפי שמצינו להראות לעיל, מעצם טבעה של הפגיעה בעבודה, טומנת היא בחובה גם את משפט העבודה במספר מישורים ובתוך עיקרם נציין את בחינת הכנסת הנפגע קודם לפגיעה כמו גם את קיומם של יחסי עובד מעביד בעת האירוע, שכן בהעדרם ברי כי מאויינת הפגיעה בעבודה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - לא מעטות הן תאונות הדרכים שהינן מוכרות גם כפגיעה בעבודה. לפיכך, קיימת כביכול הזכות המקבילה לתבוע את נזקיכם (הגופניים) הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מחברת ביטוח החובה של הרכב בו או ממנו נפגעתם.

זכות מקבילה זו מתקיימת בתוך השפעה הדדית שבין שני מקורות חבות אלו ובסייגים הקבועים לכך בדין. כך לדוגמה ראשונית ניתן לציין כי, קביעת הוועדה הרפואית לנפגע עבודה מחייבת את ביהמ"ש בתביעת נזק גוף עקב תאונת דרכים. ועוד כהנה השפעות.

דיני הזיקין - סביבת דיני הנזיקין בכללם משיקים במישרין לתחום הפגיעה בעבודה, שכן, בתוך גורמי האחריות לאירוע הפגיעה בעבודה מצוי המוסד לביטוח לאומי כמו כן עשוי להימצא המעביד כנושא בחבות נוספת לפגיעה - במקרים בהם יוכח כי הפר המעביד את חובת הזהירות כלפי העובד או הפר חובה חקוקה וכיוב' - חבותו של המעביד כאמור תהיה בסכומים שמעבר לאלו שמשולמים ע"י הביטוח הלאומי.

* יצויין כי בהתאם לנסיבות אירוע הפגיעה, יתכן כי יימצאו גורמים נוספים אשר יישאו בחבות הנזיקית כלפי הנפגע.

סיכום דבר

במדור 'הפגיעה בעבודה' ניסינו להביא על דרך השאלות הנפוצות, את מירב המידע על אודות זכויות נפגעי העבודה כפי שאלו עולים מדיני הביטוח הלאומי, הפרקטיקה המונהגת בביטוח לאומי, מפסיקת ביה"ד לעבודה ומתוך ידיעותנו הנצברת מתוקף התמחותנו המובהקת במשפט הרפואה ודיני הביטוח הלאומי לפרט.