על השירותים שלנו - משרד עו"ד ביטון יוסי: 050-57.56.222 , 02-571.8888  רח' בן- סירא 12, ירושלים.

 

Yossi@MedLawPortal.COM

      

 

מצא אותנו ב-‪Google+‬‏

מתוך קטגורייה: פגיעה בעבודה

דחיית תביעה על הסף מחמת התיישנות – יתכן כי יש עדיין מה לעשות

עודכן לאחרונה ב: ‏יום שישי ‏18 ‏אפריל ‏2014ביטון יוסי, עו''ד

מבוא
1. מוסד ההתיישנות כמונח משפטי מסווג כחלק מהמשפט הפרוצדוראלי ובתכליתו לאזן בין האינטרס של הנתבע הפוטנציאלי – יכולתו להתגונן בשל חלוף הזמן, לבין התובע הפוטנציאלי – שהות לצורכי היערכותו להגשת תביעתו. וזאת כהגנה לעניינו של הציבור הרחב – מניעת הצפתם של ביהמ"ש מתביעות נושנות.

2. יפים לענייננו סיכומי תכליות ההתיישנות כאמור כפי שנפרסו ע"י כבוד השופטת פרוקצ'יה:

"תכלית מוסד ההתיישנות היא לאזן בין אינטרס הנתבע הפוטנציאלי, לבין אינטרס התובע הפוטנציאלי, וזאת תוך מתן הגנה לעניינו של הציבור הרחב. בעוד אינטרס הנתבע מחייב הגבלת משך התקופה בה ייחשף לתביעות וייאלץ לשמור על ראיותיו, אינטרס התובע נועד לתת לו שהות מספקת להיערך להגשת תביעתו, ולאפשר שהות למצוא פתרונות לסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. האינטרס הציבורי מצדיק אף הוא הגבלת משך הזמן להגשת תביעות, על מנת שלא להציף את מערכת המשפט בתביעות שעניינן נסב על עניינים ישנים, וכדי לאפשר לבתי המשפט לעסוק בענייני היום".
ודוק,
לתכליות המורכבות העומדות ביסוד מוסד ההתיישנות מתווסף היבט נוסף שעניינו קיום זכות הגישה של האזרח לערכאות המשפט. זכות זו הוכרה בשיטתנו כזכות יסוד בעלת אופי חוקתי, אף שאינה כתובה עלי חוק יסוד. תכליתה של זכות זו להבטיח את זכותם של פרטים להביא את עניינם לבירור בפני ערכאות משפטיות, ולטעון בפניהן לזכויותיהם (ע"א 3833/93 לוין נ' לוין, פ"ד מח(2) 862, 874 (1994)). זכות הגישה לערכאות קשורה קשר אמיץ למוסד ההתיישנות ולהיקף פריסתו, ומשפיעה על הפרשנות הניתנת להוראות הדיוניות החוסמות את גישת הפרט לערכאות, ובכלל זה עקב התיישנות התביעה (ע"א 9413/03 אלנקווה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים, פסקאות 12-13 (לא פורסם, 22.6.2008)). בצד ההשלכות החברתיות והאישיות כבדות המשקל הנובעות מהגשת תובענות באיחור, פועל השיקול הנגדי החותר לאפשר לתובע לממש את כח התביעה שבידו להוכיח את זכויותיו המהותיות (הצעת חוק ההתיישנות, התשס"ד-2004 ה"ח 125, בעמ' 610). פרשנות הוראות דיני התיישנות נעשית בשים לב לתכליות העומדות ביסודן, ובהתחשב במעמדה הרם של זכות הגישה לערכאות המוכר בשיטתנו.
(ע"א 10192/07 פסגת אשדוד הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' חן גל השקעות ומסחר בע"מ ואח', מה- ‏24.05.10).

3. וככל שהמדובר בטענה המוצאת מקומה בהיבט הדיוני של ההליך המשפטי, יפים לענייננו דבריה של השופט ד' דורנר בפסק הדין בעניין נדב, בדבר התוצאה הקשה היכולה ותצמח בדחייתה של תביעה אלא מטעמים שבסדרי דין לבדם:

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק".
(רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על ואח')

4. לענייננו, וככל שמתבקשים דברינו אל תוך דיני הביטוח הלאומי, מקבלים הדברים משנה חשיבות ותוקף בשל הקיפוח הלכאורי המתקיים בהוראות ההתיישנות שבדיני הביטוח הלאומי הבאים לעמוד למול האינטרסים שציינו לעיל – האינטרס הציבורי והאינטרס של הפרט, המבקש למצוא את יומו בביה"ד ולמצות את זכויותיו הסוציאליות.

5. ונתחיל בראשית, בהוראות הדין העיקריות הנדרשות לענייננו.

התשתית הנורמטיבית
תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969‏ קובעת:
 
1. קביעת מועדים להגשת תובענה
(ב) החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חדשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר.

סעיפים 2,3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובעים:

2. טענת התיישנות
תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.
 
3. הזמן לטענת התיישנות
אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.

6. כך אם כן, כנגד החלטת המל"ל תוגש תובענה לביה"ד האזורי לעבודה, בתוך 12 חודשים, מיום מסירת ההודעה לתובע. זאת יודגש, להבדיל מתקופת ההתיישנות הכללית כנהוג בתביעות נזיקיות, של 7-10 שנים (ללא הרחבות וכניסה לסייגים - ראו לנדון ס' 5(1) לחוק ההתיישנות וסעיף 89 לפקודת הנזיקין).

7. בהארת ביניים יצויין כי, תחולת הוראת תקנה 1(ב) על מועדיה המתוקנים (12 חד' במקום 6 חד' שהונהגה קודם לתיקון) הינה מה- 13.1.10.

8. כאמור לענייננו, מעוגנות הוראות ההתיישנות בתחיקה מפורשת בתקנות הביטוח הלאומי - תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969. וככל שכך, מגלמות אל תוכן עיקרי תכליות כמובא בתמצית להלן:

8.1. תכלית הביטוח הסוציאלי - מימוש הזכות באופן מהיר העולה בקנה אחד עם תכלית שילומה של גמלה - לשם מתן מענה לצרכי הקיום השוטפים של המבוטח. וכך קובע לנדון, ביה"ד הארצי בעניין בר:

"ביטוח סוציאלי מעצם טיבו ומהותו, מחייב שזכותו של המבוטח תמומש מהר ככל האפשר. וכשם שנדרש מהמוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגימלה המגעת, כן מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכותו. למעבר הזמן, משקל סגולי משלו המחייב דחיפות ושקידה ככל שהמדובר במועד הפניה למוסד, בברור הנתונים והפרטים הדרושים למתן הגימלה, בתהליך קבלת ההחלטה - כולל הפעלת שיקול הדעת. והוא הדין במה שנוגע לפניה לערכאה שיפוטית.
[דב"ע לח/0-95 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק בר, פד"ע י' 247].

8.2. יכולת המל"ל להתגוננות - לאורכה של פסיקה בנדון נקבע כי, לסוגיית ההתיישנות אף היבט מנהלי שפונה ליכולתו של המל"ל להתגונן, וככל שחולף הזמן כך עימו גובר הקושי לבירור העובדות ומכך התגוננותו לכאורה.

"לסוגיית ההתיישנות בתובענות כנגד המוסד לביטוח לאומי יש היבטים סוציאליים-ציבוריים, כמפורט בדב"ע מט/0-170 הנ"ל. לסוגיה זו יש גם היבט מינהלי המתייחס ליכולתו של המוסד להתגונן בתובענה המוגשת נגדו לבית הדין באיחור. משום כך, ככל שחולף זמן רב יותר מיום מתן החלטת המוסד ועד הגשת התביעה, ניתן להניח שהקושי של המוסד להתגונן בתביעה הולך וגובר."
[עב"ל 31/98 אליהו סולן נ' המוסד לביטוח לאומי, סעיף 18 לפסק הדין מיום 3.8.99, עבודה-ארצי כרך לב(2) 227].

9. הינה כי כן, התכליות הגלומות במוסד ההתיישנות, בתוך המשפט הסוציאלי הינן, דאגה לכאורה למיצוי זכותו של מבוטח (שיאיץ בעצמו להגשת התביעה למימוש זכותו - ולפרט הוא כאשר המדובר בגמלת קיום) ומתן זכות ההתגוננות הנאותה למל"ל ולמנוע בעדו את הקושי מבירורה של תביעה מפת חלוף הזמן מקום עילתה - בנסיבות העניין הנדון.

10. בתוך כך, בעת וטען בעל דין להתיישנות התביעה, לא ייזקק ביהמ"ש לתובענה. אולם ככל שכך, בשל היותה של טענת ההתיישנות טענה דיונית, נדרשת היא כי תועלה בהזדמנות הראשונה, מעת הוגשה התביעה. או אז, יושתק בעל הדין מלהעלותה בשלב אחר של דיון.

11. במרוצת השנים נתן בית הדין הארצי לעבודה הכשר כללי לטענת התיישנות אשר נטענה על ידי המל"ל כאשר פסק לא אחת כי לא ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות הקבועה בתקנות:
"בכל הנוגע למועדים להגשת תובענות לבית הדין לעבודה, שנקבעו בחוק או בתקנות, אין בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשתן, אלא אם הוסמך לכך במפורש בחוק או בחקיקת משנה, ובתנאים שנקבעו בהם".[דב"ע נו/0-156 יעקב זילברמן נ' המוסד לביטוח לאומי, סעיף 7 לפסק הדין מיום 19.3.97 (לא פורסם)].
 
12. ודוק, בחלוף תקופת ההתיישנות שנקבעה בחיקוק להגשת תובענה: "...קצרה ידו של ביה"ד מלהושיע". [דב"ע נד/0-142 כוכבה לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי, סעיף 4 לפסק הדין מיום 8.11.94 (לא פורסם)].
 
הנוהג והביקורת
13. אולם ככל שכך, פסיקת ביה"ד לעבודה מן העבר ועד להווה, לא חסכה ביקורתה מהעלאת טענת התיישנות בכל מקרה בו חלף הזמן להגשת תביעה ומכך הונהגה ההלכה לפיה, מן הראוי כי המוסד לא יעלה טענת ההתיישנות, אלא במקרים בהם יש בידיו נתונים ושיקולים סבירים המצדיקים העלאת הטענה. דברים אלו פורטו ונומקו בדב"ע מב/103-0 פלורה אבוקסיס - המוסד לביטוח לאומי (להלן - פס"ד אבוקסיס) ובו נאמרו הדברים הבאים:

"עם ראשית הדיון בערעור הפנה בית הדין את תשומת הלב של הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי, כי הינו רואה בחומרה רבה את העובדה שהמוסד לביטוח לאומי נהנה מזכות יתר, ללא תקדים של 'גיליוטינה' שבהתיישנות תובענה נגדו עם תום ששה חודשים (12 חודשים כיום, י.ב.), זכות יתר זאת קמה מתקנות שהותקנו מכוח ס' 233 לחוק ובתי המשפט מתחו ביקורת חריפה עליה - ללא הועיל".

בית הדין יפסוק בערעור תוך התייחסות לגופו של עניין, מבלי לעמוד על כך שהתובענה 'התיישנה' משום שהוגשה זמן רב אחרי שחלפו ששה החדשים הקבועים בתקנות בדבר מועדים להגשת תובענות. טענת 'התיישנות' היא טענה שאפשר לטעון, אך אין חובה לטעון אותה, ומצפים מגוף ממלכתי וכזה הוא המוסד לביטוח לאומי - שילך בעקבות המקובל בהליכים שבהם המדינה היא הנתבעת, שלא לטעון טענת 'התיישנות' בכל מקרה ובכל הנסיבות". (הדגשות שלי, י.ב.)

14. ביקורת כאמור שנמשכה להווה ומצאה ביטוייה במגוון של דברים. כך הוא במשפט העבודה קובעת הפסיקה כי, מאחורי מוסד ההתיישנות עומדים שיקולים והצדקות מסויימים, אולם במקרה בו לא מתקיימים שיקולים והצדקות אלו ניתן להתייחס אל טענת ההתיישנות כאל טענה דיונית טכנית ולנסות לצמצם את היקפה (ראה ע"ע 805/06 שלמה לוי נ. התעשיה האוירית לישראל ; בל (י-ם) 11087/08 כהן עימאש רחל דבורה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים).

15. כך ניתן למצוא, בפסק הדין בעניין ברקוביץ (ע"ע 1406/02 עיריית גבעתיים - משה ברקוביץ ואח', מיום 4.10.06) בו קבע כב' השופט צור, בדבר העלאתה של טענת ההתיישנות כטענת סף, כי:

".. הוראות חוק ההתיישנות הן גמישות והעלאת טענת ההתיישנות ניתנת לויתור ואין חובה להעלותה. כמו בכל מקרה בו מסורה סמכות בחוק לגוף שלטוני או לפרט, הפעלת הסמכות אינה אוטומטית והיא טעונה לעולם הפעלת שיקול דעת. בבוא הגורם המוסמך לפעול, עליו לתת דעתו למכלול הנסיבות שבפניו ומכוח הדין הכללי עליו לפעול גם בתום לב, בהגינות ובדרך מקובלת. דרך הפעלת הסמכות נתונה לביקורת אף היא ובמקרה המתאים ניתן לקבוע שהשימוש בסמכות נעשה שלא כדין ושהוא נגוע בחוסר תום לב ודינו להתבטל".
ודוק,
"..אין לנעול את דלתות בית הדין בפני התובע את זכותו כדין מחמת התיישנות בלבד. מן הראוי הוא שזכויות הצדדים, החוק החל ומצבם המשפטי, יתבררו - במידת האפשר וככל הניתן - באופן המאריך את תקופת ההתיישנות. זאת, כמובן, מבלי שיפורש החוק בצורה מאולצת ומלאכותית, ומבלי שייגרם עיוות הכתוב בחוק או עיוות הדין". (ע"ע 244/81 מאיר פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פד"י לח(3) 673, 678סעיף 4).

16. ובשל כי דחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין לבדם, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, קבע זה מכבר ביהמ"ש העליון כי נדרשת רשות ציבורית ככללה, בטרם העלאתה של טענת ההתיישנות כטענת הסף, הפעלת שיקול הדעת בכפיפה לנורמות המשפט המנהלי:

"שיקול דעתה [של הרשות] כפוף לנורמות של המשפט המינהלי, נורמות של תום לב, סבירות, הגינות ומידתיות" (ע"א 5964/03 עיזבון המנוח אדוארד ארידור נ' עיריית פתח תקוה, פ"ד ס (4) 437, ע' 493 ; ע"ע 106-07 רחביה כלאף נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה והמסחר והתעסוקה ).

17. לאור הערות בית הדין לעבודה ביחס להעלאת טענת התיישנות, המל"ל עצמו לא אטם אוזניו, ומכך הונהג אצלו נוהל פנימי - שיפורט בהמשך, המגמיש את מדיניות המוסד בכל הכרוך לטיעון טענת התיישנות על ידו, ואין בית הדין לעבודה מחוייב לנוהל זה אך יפעיל לגביו את ביקורתו (עב"ל 1234/00 אכרם פארח נ' המוסד לא פורסם).

18. כך התפתחה הגישה כי בדרך כלל, במקרים בהם למרות חלוף הזמן אין בעיה מיוחדת לבדוק התביעה לגופה ולאסוף נתונים וראיות לגביה מן הראוי כי המוסד יטען לגופו של עניין ולא יטען טענת התיישנות כטענת סף שתסגור את זכותו של תובע מלברר תביעתו בביה"ד. כל זאת בהנחה, שאין בידי המוסד נתונים ושיקולים סבירים אחרים המצדיקים העלאת טענת התיישנות דנן.

19. סיכומם של דברים הוא, כי טענת התיישנות היא טענה שיש בצד המל"ל לטעון, אך אין חובה לטעון אותה, ומצפים מגוף מנהלי – וכזה הוא מוסד לביטוח לאומי – שילך בעקבות המקובל בהליכים שבהם המדינה היא הנתבעת, שלא לטעון טענת 'התיישנות' בכל מקרה ובכל הנסיבות. (ראו בנדון דב"ע נב/0-142 איזיק – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע מב/0-130 אבוקסיס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יד 105; עב"ל 31/98 סולן – המוסד לביטוח לאומי, פ''ד לד(1999) 481).
 
נוהל המל"ל
20. כאמור לעיל, המל"ל לא אטם אוזניו, והחיל על עצמו נהלי פעילות באשר להעלאת טענת התיישנות לפי סוגות של תביעות ובחינת נסיבותיהן. זאת כאמור בא בהתאם לרוח הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בדבר העלאת טענת ההתיישנות בתביעות בהם המדינה היא הנתבעת.

21. כך הוקמו נוהלי המל"ל לעניין העלאת טענת התיישנות – חוזר גמלאות\221 (עוד כאשר תקופת ההתיישנות עמדה על 6 חד', להלן: "הנוהל") אשר יובא בהמשך דברנו כמצוטט מפס"ד ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, המציין בלשונו כי "..בתביעה שעילתה אחת, אין לטעון טענת התיישנות, כל עוד הוגשה התביעה לבית הדין בטרם חלפו 12 חודשים, מיום קבלת כתב הדחייה...". עם זאת, בתביעות שעילתן מתחדשת, יש לעמוד על טענת ההתיישנות.

22. בתוך האמור ראוי כי יודגש כי האמור לעיל, נאמר בהקשר של שיקולים שיובאו בחישוב, בטרם העלאת טענת התיישנות בתובענות שעילתן אחת – שקיומה של עילה הינה חד פעמית בלבד, דוגמות שאירים, פגיעה בעבודה, מענק לידה, להבדיל מתובענה שעילתה עיתית ומתחדשת דוגמות זקנה, סיעוד, נכות או הבטחת הכנסה.

23. זאת ועוד מציין הנוהל את השיקולים שיובאו בחשבון בטרם כי תועלה טענת ההתיישנות, ומובא הוא מפסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה, מפי כב' השופטת ש. שדיאור (בל (י-ם) 11087/08 ‏כהן עימאש רחל דבורה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים) באשר התייחסותה לאיחור בהגשת תובענה העולה על שנה, כהאי לישנא:

"ובהמשך נכתב בהנחיות:
הוגשה התובענה באיחור של שנה ויותר יש לשקול את אלה:
(1) התביעה לגופה וסיכויי התובע לזכות בתביעה והנזק העשוי להיגרם לתובע במניעת הדיון בתביעתו, בנסיבות שבהן סיכוייו לזכות בדין סבירים.
(2) פרק הזמן שבו אחר התובע בהגשת התביעה, וההכבדה על יכולתו של המוסד להתגונן". (דגש שלי ש.ש.).
 
ברור אפוא כי הפסיקה וגם ההנחיות לוקחות בחשבון נסיבות ספציפיות, והפעלת שיקול דעת".

24. את שורתו התחתונה מסכם הנוהל, בסעיף "נוהל" המופנה לפרקליט וקובע בלשונו:

"העלאת טענת התיישנות והחלטה שלא להעלותה, מותנית באישור מראש של ראש הלשכה המשפטית בסניף (או ממלא מקומו). ראש הלשכה יפרט בקצרה את נימוקיו להחלטה ויעבירם עם התיק (לאחר הגשת כתב הגנה) ליועץ המשפטי שלמוסד".
 
צירוף המעביד לתביעה
25. אפשרות נוספת המתקיימת למיצוי בירור התביעה לגופה, במידה וזו מתבקשת להידחות על הסף מחמת התיישנות כדנן, היא הגשת תביעה לביה"ד האזורי לעבודה, ע"י המעביד, שבה יתבקש ביה"ד לברר את אירוע הפגיעה בעבודה והזכאות לנפגע הנובעות הימנה.
 
26. זכותו של מעביד כאמור יסודה בסעיף 393 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, ועיקרי תכליתה הינה גידור חבותו של מעביד שעובדו נפגע בתאונת עבודה, שיוכל לנכות מסכומי פיצוי שעלול הוא לחוב כלפי עובדו את סכומי הגמלות המשתלמות לנפגע מענף נפגעי עבודה שבביטוח הלאומי (ראו במדור זה מאמר על אודות 'הניכוי הרעיוני'). וכך לשונו של סעיף 393 לחוק:
 
תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד
393. עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי פרק ה' ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. (הדגשות שלי, י.ב.)
 
בתוך כך, סעיף 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969, קובעות את המועדים להגשת התביעה כאמור ע"י המעביד:
 
2. מועד להגשת תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד
תובענה של מעביד, בשם עובד או התלוי בו, לגמלה לפי פרק ה' לחוק, כאמור בסעיף 393 לחוק, תוגש לבית הדין לעבודה בתוך שניים עשר חודשים מתום המועד להגשת התובענה על ידי העובד או התלויים כאמור בתקנה 1(ב), או מהיום שבו מסר המוסד הודעה למעביד על דחיית תביעתם של העובד או התלויים, הכל לפי המאוחר יותר. (הדגשות שלי, י.ב.)
 
27. סעיף 393 שנחקק בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 2), תשכ"ט - 1969 (כסעיף 231א לנוסח המשולב של החוק משנת תשכ"ח, כיום, ס' 393, י.ב.) בא כמענה לתכלית זכותו של מעביד לנכות את שוויין של גמלאות נפגע עבודה מסכומי פיצוי עליהם הוא חב כלפי עובדו הנפגע, וכך בדברי ההסבר להצעת החקיקה של סעיף זה, נאמר:
 
"בתביעת נזיקים אזרחיים הנובעת מתאונת עבודה זכאי המעביד לדרוש כי סכום הפיצויים הנתבע ממנו יופחת בסכום המהוון של גמלאות הביטוח הלאומי ששולמו כבר וישולמו בעתיד. והנה, אם הנפגע בעבודה לא תבע את זכותו לגמלאות מהמוסד, אין הדבר גורע מזכותו האמורה של המעביד; אולם אם העובד הגיש תביעה למוסד ותביעתו נדחתה, והעובד לא הזדקק לבית הדין לביטוח לאומי, אין המעביד יכול ליהנות מניכוי שווי הגימלאות כאמור. הלכה זו נפסקה בע"א 67 / 344 (פד"י כ"א, חלק II, עמ' 706). בעקבות המלצת בית המשפט העליון בפסק הדין האמור מוצע תיקון שלפיו תינתן למעביד האפשרות לפנות, תוך זמן שיוגדר בתקנות, לבית הדין לביטוח לאומי, אם העובד לא עשה כן." (הצעות חוק תשכ"ט, עמ' 78)
 
28. בפס"ד מפעלי פלדה (דב"ע נה/0-165) מצא ביה"ד הארצי לעבודה לקבוע כי, סביר להניח שהמחוקק היה מודע לשלבים הרבים והשונים בתוך הליכי המיצוי העומדים לנפגע עבודה – בכללם תביעת הכרה באירוע הפגיעה, תביעה לנכות, החמרת מצב וכיוב' ואף עפ"י כן קבע את זכותו של המעביד לשלב אחד בלבד מבין כל השלבים, והוא שלב הגשת התובענה לאחר דחיית ה"תביעה" על-ידי פקיד התביעות. (דב"ע נה / 0-165 המל"ל נ' מפעלי פלדה מאוחדים בע"מ ואח')
 
29. על אף זאת, פסיקה מביה"ד האזורי לעבודה מצאה לפרש את לשונו ותכליתו של סעיף 393 לחוק הביטוח הלאומי, באופן מרחיב יותר:
 
"לפיכך סבור בית הדין כי לאור פרשנותו התכליתית את סעיף 393 במקרה כגון דא בו נמנע העובד הנפגע, מלהגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, מוסמך בית הדין לדון בתביעת המעביד וחברת הביטוח שביטחהו בתקופה הרלבנטית כאמור בסעיף 393 לחוק הביטוח הלאומי.
יצויין כי בית הדין ער לדעת הרוב שנפסקה בדבע נה/165-0 המוסד לביטוח לאומי - מפעלי פלדה מאוחדים, פד"ע ל 39. ואולם במקרה דנן מתן האפשרות למעביד לתבוע במקרה בו העובד נמנע מלערער על החלטת הועדה לעררים הולם את הוראות החוק". (ב"ל 1819/02‏ ‏ צוות ברקוביץ מאגרי בנייה נ' בטוח לאומי - סניף ירושלים‏).
 
30. לאור מחלוקת כדלעיל ומבלי להיכנס ולקבוע המסמרות לאימתי תקום זכותו של מעביד לתבוע בשם עובדו, אין החולק לענייננו כי, בעת ונדחתה התביעה להכרה ראשונית באירוע הפגיעה בעבודה, קמה זכותו של המעביד לתבוע בשם עובדו, במקרה בו לא הגיש העובד תביעה במועדים הקבועים.
 
31. לא נסיים דברנו אלא בתוך ציון המועדים להגשת התביעה ע"י המעביד, שיהיו בתוך 12 חודשים מתום המועד להגשת התובענה על ידי העובד (קרי, בתוך 24 חודשים ממועד דחיית פקיד התביעות) או בתוך 12 חודשים מעת הודיע המוסד למעביד, על דחיית תביעתו של העובד – והכל לפי המאוחר מביניהם.
 
32. כך אם כן לסיכום חלק זה, במידה ונדחתה תביעתו של עובד להכרה בפגיעה בעבודה ולא הגיש העובד את תביעתו לביה"ד בסד המועדים הקבוע לכך (12 חודשים), רשאי יהיה המעביד להגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בשם עובדו, להכרה באירוע כפגיעה בעבודה, בתוך המועדים שלעיל.
 
סיכום דבר
33. לאורם של דברים עד לכה, הדין החקוק מסור למל"ל באשר ליכולתו להעלאת טענת ההתיישנות בעת והגשת התובענה עלתה על סד המועדים הקבועים בחיקוק - 12 חודשים מעת נתקבלה החלטת המל"ל אצל התובע.

34. יחד עם זאת, למל"ל נתונה סמכות שיקול הדעת, בהתאם לכל מקרה ועפ"י נסיבותיו שלפיהם נטענת ההתיישנות - שיקול דעת הכפוף לנורמות המשפט המינהלי, נורמות של תום לב, סבירות, הגינות ומידתיות.

35. ואם לאלו דברים ניצוק את נוהלו של המל"ל כאמור, הרי כי יידרש המל"ל להראות כי בטרם נתקבלה ההחלטה להעלאתה של טענת ההתיישנות, בוצעה היוועצות פנימית ובחינת השיקולים לגופה של תביעה עצמה, לפרט כשהמדובר בתביעה בעילתה אחת.

36. אשר על כן, במידה ונמצאתם במצב בו כתב תביעתכם לביה"ד, נתקל בטענת ההגנה מצד המל"ל כי, יש לדחות את תביעתכם על הסף מחמת התיישנות התביעה, אל תראו בכך כסוף פסוק, יתכן כי תשתנה התמונה ע"י ביה"ד.
 
37. באם אזלו כל טיעוניכם ולא מצא ביה"ד לקבוע מבעוד דיון (לפחות בשלב קדם המשפט) את פסילת טענת הסף דנן או לחילופין לא הסיג המל"ל את טענת הסף, תמיד עומדת בפניכם האפשרות לפנות למעביד ולבקשו לממש את זכותו, לתבוע בשמכם בפני ביה"ד את ההכרה באירוע כפגיעה בעבודה.

38. מחוץ לפרוטוקול יצויין כי, ביה"ד אינו מתחבב על העלאתה של טענת ההתיישנות בצד המל"ל, ולא במעט, רומז לכך (לעיתים במופגן) לפרקליט המל"ל הניצב מולו לסגת מטענה זו - מומלץ לנצל זאת.


ט.ל.ח.
ביטון יוסי, עו''ד

 


הבהרה:
כתבה זו מובאת כמידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו\או כתחליף לייעוץ משפטי בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על אודות כותב המאמר
 

שאלות נוספות בקטגורייה

באילו מקרים ישולמו דמי הפגיעה ע''י המעביד ולא ישירות ע''י ביטוח לאומי? מבט מהיר
במהלך פעילות במלון שאורגנה במקום עבודתי, נפגעתי ברגלי. האם פגיעה זו יכולה ותוכר כפגיעה בעבודה? מבט מהיר
מאמר היכרות: מהי תאונת עבודה, באופן כללי? מבט מהיר
מהם סוגי האירועים אשר יכולים וייחשבו כפגיעה בעבודה שבחוק הביטוח הלאומי? מבט מהיר
מהן הזכויות המוקנות בחוק, לנפגעי עבודה? מבט מהיר
מהי סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כאשר מדובר בתאונת עבודה שהתרחשה בדרך אל מקום העבודה או בחזרה ממנו? מבט מהיר
אני עובד שכיר, נפגעתי ביומי הראשון במקום העבודה, האם באפשרותי לתבוע הכרה בתאונת העבודה? מבט מהיר
מהו תהליך ההכרה בביטוח לאומי בתאונת העבודה שקרתה לי? מבט מהיר
המעסיק שלי מסרב לחתום על טופסי התביעה לפגיעה בעבודה, האם עלולה תביעתי להידחות או שלא להתברר עקב כך? מבט מהיר
התברר לי כי המעסיק שלי לא שילם דמי ביטוח לאומי בעבורי, האם תיפגע מכך זכותי? מבט מהיר
אני עוסק מורשה, עדיין לא נרשמתי בביטוח לאומי כעובד עצמאי, האם באפשרותי לתבוע הכרה בתאונת העבודה כעובד עצמאי? מבט מהיר
אני עוסק עצמאי הרשום ככזה בביטוח לאומי, אך לא שילמתי דמי ביטוח למעלה משנה, האם עשויות להיפגע מכך זכויותיי בעת פגיעה בעבודה? מבט מהיר
קרה לי אירוע תאונתי בעבודה, מהם הדגשים עליהם עליי לתת שימת לב בסמוך לקרות האירוע? מבט מהיר
מהם המועדים להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי? מבט מהיר
מה קורה במצב בו מוגשת התביעה לביטוח לאומי לאחר המועדים הקבועים בחוק? מבט מהיר
האם במקביל להגשת התביעה לביטוח לאומי, אוכל לתבוע גורמים נוספים הקשורים לפגיעה בעבודה? מבט מהיר
פקיד התביעות בביטוח לאומי דחה את תביעתי להכרה בתאונת עבודה, מה עושים מכאן? מבט מהיר
עובד חדש שהועסק על ידי, נפגע בעבודה. מסתבר לי כי עדיין לא נרשם העובד כמועסק אצלי בביטוח לאומי, האם אני חשוף לתביעה מצד הביטוח לאומי בגין הפגיעה? מבט מהיר
האם כל עובד עצמאי הרשום בביטוח לאומי, מבוטח בביטוח למקרה של פגיעה בעבודה? מבט מהיר
כיצד עליי להיערך לצורך הגשת תביעה לביטוח לאומי? מבט מהיר
אני עובד עצמאי, תושב ישראל השוהה בחו''ל, האם אני זכאי להגיש תביעה לפגיעה בעבודה ובאילו תנאים? מבט מהיר
אני עובד שכיר בחו''ל, ברצוני להגיש תביעה לפגיעה בעבודה שקרתה בחו מבט מהיר
לאחר פגיעה בעבודה, חזר העובד לעבודתו לסירוגין. האם יהיה זכאי העובד לדמי פגיעה לכל תקופות אי-הכושר בהם לא נמצא בעבודה? מבט מהיר
אני עובד עצמאי, לאחרונה קיבלתי מכתב ממחלקת הגבייה בביטוח לאומי כי לאור הכנסותיי איני מבוטח בביטוח פגיעה בעבודה, מה עליי לעשות במקרה זה? מבט מהיר
במהלך עיסוקי כעצמאי נפגעתי בתאונה, יצויין כי אני עוסק מורשה חדש שנרשם ככזה בביטוח לאומי, כיצד יחושבו דמי הפגיעה בעבודה במקרה זה? מבט מהיר
אני עובד עצמאי שפתח את עסקו רק לאחרונה, האם קיימת מגבלת זמן שרק לאחריה אהיה מכוסה בביטוח פגיעה בעבודה בביטוח לאומי? מבט מהיר
מהי ''גמלה חוסמת'' ומה משמעותה לעניין פגיעה בעבודה? מבט מהיר
במידה ודמי הפגיעה משולמים לי ע''י המעביד, למול מי תוגש ותתנהל השגה באשר לשיעורם של דמי הפגיעה המשולמים לי? מבט מהיר
מהו ניכוי רעיוני בתביעת תאונת דרכים שהיא גם פגיעה בעבודה? מבט מהיר
נפגעתי בתאונת דרכים במסגרת עבודתי, איזו תביעה עדיפה – תביעה לפגיעה בעבודה למול ביטוח לאומי או תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב בו נפגעתי? מבט מהיר
אני עובד עצמאי. תביעתי לפגיעה בעבודה נדחתה אצל המוסד לביטוח לאומי, אני מצוי בתקופת אי-כושר לעבודה למעלה מחודשיים, מה ניתן לעשות במצב זה? מבט מהיר
האם רשאי מעביד לפטר אותי בתקופה בה אני נמצא בימי מחלה או בתקופת דמי פגיעה בעבודה? מבט מהיר

My Google+ Profile

עמוד ראשי

פגיעה בעבודה  
נכות כללית  
הוועדה הרפואית  
תאונות דרכים  
נזקי גוף  
 

 

דבר העורך

חדש וייחודי לאתר
בהשלמת מעשה למאמרי האתר השקנו פורום בפייסבוק - ביטוח לאומי ועו"ד, למענה ותמיכה

לפורום שלנו בפייסבוק

זכויות משפטיות בעניינים שברפואה, אינן משחק של טפסים מול חברות ביטוח
 
הנצפים ביותר
האם רשאי מעביד לפטר אותי בתקופה בה אני נמצא בימי מחלה או בתקופת דמי פגיעה בעבודה?
26,586 צפיות
לא חידשתי את רשיון הרכב, האם יכולה להיפגע זכותי לפיצויים בעת ותקרה תאונת דרכים?
12,787 צפיות
מה ייחשב כאב וסבל בנסיבות של תביעת נזקי גוף עקב תאונת דרכים וכיצד נקבע שיעורו?
11,361 צפיות
מהם ''ליקויים מנופים'' בתוך מבחני הנכות הכללית?
10,773 צפיות
מהי תקנה 12 - 'צירוף נכויות' המונהגת בענף נפגעי עבודה ומהי חשיבותה?
10,680 צפיות
באילו מקרים ישולמו דמי הפגיעה ע''י המעביד ולא ישירות ע''י ביטוח לאומי?
10,422 צפיות
זכויות משפטיות בעניינים שברפואה, אינן משחק של טפסים מול חברות ביטוח
8,737 צפיות
באילו מצבים אם בכלל כדאי להמיר את קצבת הנכות מעבודה למענק חד פעמי?
8,292 צפיות
דגשים בקביעת אחוזי נכות לליקויים רפואיים בפרקים ו\או בעצבי הפרקים
8,123 צפיות
מהי תקנה 18א - 'נכה נזקק', מה חשיבותה ולאילו מקרים היא באה כמענה?
7,984 צפיות

כל האמור באתר זה מובא כמידע כללי וראשוני בלבד ועל פי מיטב שיקול דעת משרד עו"ד ביטון יוסי. ובשום מקרה אין בו לשמש כייעוץ משפטי ו\או כתחליף לייעוץ משפטי הנדרש לכל מקרה פרטני ובהתאם לנסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה, וכל הפועל אחרת על דעתו פועל בלבד. הדברים נכונים למועד כתיבתם, ונכונותם ו\או תקפותם עלולה להשתנות מעת לעת.  

© כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד ביטון יוסי, 2011.
 
המשרד עומד לשירותכם בכל שאלה, הבהרה והצעה לשיפורים.